דקארט
הבורא
כשדקארט
בחדרו ישב
את האדם לברוא
חשב.
היה זה גולם
דמוי מכונה
חיש שתל בו
נשמה
אדם-חרש אותו
כינה.
אדם-חרש התפתח
וגדל
אך כל חייו
מבדידות סבל
מכונה כמותו
חיפש ולא חדל
אך לשוא, הוא נותר
מושפל.
יום אחד
מצאוהו מוטל
לרגלי
רב-קומות
מהולל
והוא בשמן
מכונות מגועל.
כשהתעורר אורו
עיניו.
חדר התאוששות
דמה לשדה קרב,
מכונות לרוב
דאגו לחייו.
חייך ופנה
לדקארט
המהולל:
"הו בוראי הן
אני בר מזל!"
ג. זיצ'ק
------------------------
לפי משנתו של
דקארט האדם הוא
מכונה עם
נשמה.
ראה גם שיר
אדם-חרש