חנה
הביטה באייכמן
והרהרה:
עינים
יפות,
ידי
כנר,
כיצד
זה קרה?
במשך
השבוע את הרכבות
שולח
ומקפיד
שאיש אינו בורח.
ביום
הראשון בחיק
משפחתו זורח
לשובב
את ליבם הוא
טורח.
נאנחה
חנה:
הן
זו הבאנאליות
של הרוע.
שמח
העם הגרמני
לשמוע.
לא
אנו כי אם הרוע
בטמאים
יצא לפגוע.
חנה
ארנדט היא פילוסופית
דגולה
בחקר
המטפיזיקה היא
עמלה.
עולם
נעלה של חשיבה
קמלה
בו
הרוע והתרעלה
מושגים
אבסטרקטיים
ללא תחולה.
אין
רוע!
יש
רק אדם
אשר
ידיו מגואלות
בדם!
ג.
זיצ'ק
-------------------------------------
חנה
ארנדט היתה אחת
הפילוסופיות
החשובות של המאה
ה-20.
בספרה
"אייכמן
בירושלים"
היא
סיקרה את משפט
אייכמן.
בו
תבעה את המשפט
על הבאנאליות
של הרוע.
The banality of evil
Hannah
Arendt: “Eichmann in Jerusalem”.