נשמה

אני נושם.
את נישמתי מרומם.
אני נושף.
הזמן חולף.

הו נישמתי, נשימתי את עוד איתי?
אנא תפני יונתי בבוא שעתי?

עת שכנתי בטפה הסרוחה
הצטרפת אלי את הברוכה.
והמחר?
בקול נמהר
פסק הפילוסוף,
שלשנינו נועד אותו הסוף!

כלא הנוצרי אותך הנשמה,
בגוף חוטא תאב זימה.
"מקץ הימים" הבטיח לך, תמה,
"תזכי גם את באהבה חמה."

הברהמן ברא אתמן
אליו תשובי בבוא הזמן.

הו בודהא מה אתה אומר?
"אכן תמותי אך הקסם יוותר,
ויצטרף לנישמת אדם אחר."

ג. זיצ'ק
-------------------
הבטים שונים על מהות הנשמה:
אריסטו: גם לצמחים ולחיות יש נשמה והיא מתה עם מות הגוף.
ניאופלטוניזם, הנצרות ודת הגנוזיס: הנשמה כלואה בגוף רקוב ומבקשת להשתחרר ממנו.
הדת ההודית: האתמן הוא נישמת היקום. אל-זמני . בהוולד אדם עובר האתמן לדור בגופו ולאחר מותו הוא חוזר אל מהותו.
בודהא: הברהמן והאתמן אינם קימים. עם מות הגוף מתה גם נישמתו. אך נותרת מעין אנרגיה (זכרון) שמצטרפת לנישמת האדם הנולד.

עין גם בשיר מוות http://www.what-is-cancer.com/poems/mavet.html